גזר דין בתיק ת"פ 31298-03-10

א.         פתח דבר:

            הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין"); נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961; נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיפים 2(א) + 2(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין; והפרעה לשוטר בזמן מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

            הנאשם זוכה, מחמת הספק, מגרימת נזק לרכוש, עבירה לפי תקנה 21 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 + סעיפים 62 +68 + 38(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

ב.         תמצית הכרעת הדין:

            במועד הרלוונטי לכתב האישום, היה הנאשם פסול מלנהוג ברכב, ולפיכך לא היתה על שימושו ברכב פוליסת ביטוח בת תוקף.

            בתאריך 13/3/10 עובר לשעה 04:00, ברח' נתנזון בחיפה, עצר הנאשם מונית, נהוגה בידי שלום אלקיים (להלן:"המתלונן") וביקש ממנו להסיעו ליישוב טל-אל. המתלונן הסכים, הנאשם נכנס למונית והמתלונן נסע לכיוון טל-אל. במהלך הנסיעה מחיפה לטל-אל, שילם הנאשם למתלונן 170 ש"ח בשטר של 200 ש"ח.

            במהלך הנסיעה, לאחר שעברו את צומת טל-אל ובהגיעם לאזור חשוך שאין בו תאורת דרך, שחרר הנאשם לפתע את חגורת הבטיחות, הכניס את ידו לכיסו, תוך שהוא עושה תנועה המדמה החזקת סכין בידו ודרש מהמתלונן, בצעקות לתת לו את כל הכסף שברשותו, תוך שהוא מאיים עליו כי אם לא ייתן לו את כל הכסף, ידקור אותו.

            המתלונן, אשר פחד כי יבולע לו אם יסרב לדרישת הנאשם, נתן לנאשם שטר של 200 ש"ח, שבו שילם הנאשם את דמי הנסיעה. הנאשם דרש מהמתלונן כי ייתן לו עוד כסף והמתלונן, בפחדו מהנאשם, הוציא עוד 520 ש"ח שהיו בארנקו וכן עוד 50 ש"ח במטבעות של 10 ש"ח, שהיו במאפרה של המונית ונתן אותם לנאשם. הנאשם לא הסתפק בכך ודרש מהמתלונן כי ייתן לו עוד כסף. המתלונן השיב כי אין לו עוד כסף ובתגובה לכך דרש הנאשם את ארנקו של המתלונן כדי לבדוק אם יש בו עוד כסף. לאחר שהנאשם בדק בארנק ונוכח כי אין בו עוד כסף, השיב את הארנק למתלונן.

            בשלב זה, דרש הנאשם מהמתלונן לרדת מהמונית והמתלונן, בפחדו מהנאשם, עשה כן. הנאשם הסתלק מהמקום כשהוא נוהג במונית. סמוך לאחר שהנאשם התרחק מהמקום, הודיע המתלונן לתחנת המוניות, באמצעות מכשיר טלפון סלולארי שהיה ברשותו, כי מוניתו נשדדה. סדרן המוניות דווח למשטרה על האירוע ולאחר זמן קצר אספה את המתלונן ניידת ובה השוטרים חמזה וליד (להלן:"השוטר חמזה") וסאמי עג'מיה  (להלן: "השוטר עג'מיה")(להלן שניהם יחד:"השוטרים").

            לאחר שדווח לניידת, בה היו השוטרים והמתלונן, כי המונית נמצאת בכפר יאסיף, הגיעה הניידת לכפר והשוטרים והמתלונן הבחינו במונית הגנובה, נהוגה בידי הנאשם, כשהיא נוסעת לכיוונם. השוטרים חסמו את נתיב נסיעתו של הנאשם, באמצעות הניידת, על מנת לעצור אותו ולמנוע בריחתו.

            השוטר חמזה ירד מהניידת על מנת לעצור את הנאשם. כשהגיע השוטר אל הנאשם והודיע לו שהוא עצור, תקף אותו הנאשם, באופן שדחף אותו, נאבק איתו ובעט בחוזקה ברגלו הימנית. כתוצאה מהבעיטה שספג השוטר חמזה ברגלו, נגרמו לו המטומה תת עורית וכאבים עזים בשוק רגל ימין. לאחר מכן החל המשיב להימלט רגלית מהשוטר ונעצר לאחר מרדף.

ג.          ראיות לעונש:

            מטעם המאשימה, הוגש גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, וממנו עולה כי לחובתו 14 הרשעות קודמות  הכוללות עבירות רכוש, סמים אלימות ועבירות תעבורה חמורות. 

            ביום 15.7.08 הורשע הנאשם בביהמ"ש המחוזי נצרת (ת"פ 1067/07), בעבירות החזקת/ שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, נהיגה פוחזת של רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט, בגינן נדון ל-66 חודשי מאסר בפועל,  36 חודשי מאסר מותנה לתקופה של 3 שנים, לבל יעבור עבירות מסוג פשע לרבות כל עבירה מפק' הסמים למעט שימוש עצמי, פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של שנה, ופסילת רישיון נהיגה על תנאי לתקופה של שנה, לבל יעבור עבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע.

ד.         טיעונים לעונש:

            ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, ובייחוד עבירת השוד הנעברות כלפי נהגי מוניות, אשר מהווים, טרף קל לעבריינים בשל חוסר יכולתם להיאבק בשודדים במהלך נהיגתם במונית, והפגיעה הנגרמת בשל כך בפרנסתם וברכושם.

            לדברי ב"כ המאשימה, נסיבות המקרה חמורות, בהתחשב בעובדה כי העבירות בוצעו באישון לילה, לאחר תכנון, כך שהמתלונן ניצב לבדו מול הנאשם במונית באזור חשוך, בו אינו יכול להזעיק עזרה והסיכוי לתפיסתו נמוך.

            עוד ציין בנוסף לחומרה, כי בנוסף לעבירת השוד, החמורה כשלעצמה, ביצע הנאשם עבירות כלפי שוטרים ונהג ברכב בזמן פסילה וללא ביטוח, עבירות המלמדות, לדבריו, על "עזות מצח" והעדר כל מורא מפני החוק.

            בהתייחס לעברו הפלילי המכביד של הנאשם ציין ב"כ המאשימה כי ריצוי עונשי מאסר בפועל בעבר, לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות חמורות, ובהם את העבירה נשוא ההרשעה הנוכחית, אותה ביצע בעת חופשה שנתנה לו תוך כדי עונש מאסר בן 5 וחצי שנים, אותו הוא נושא כעת.